<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פי"ג</h1>
<h2>דף נד:</h2>
ראש העצם העליון המחובר לגוף אם עלה ממקומו טרפה בד"א אם נפסקו הגידין ונתעכלו אבל לא נתעכלו אפילו נפסקו כשרה וראש עצם זה מחובר עם השוק וזה ממש עצם העליון משפט אחד להם וכן הדין בבין עצם האמצעי לארכובה הנמכרת עם הראש שמוטה בבהמה או חתיכה כשרה שמוטה גף בעוף יקחו שפופרת דק וישימו אותו בתוך הקנה ונופחין ואם עולה הריאה הדבוקה בעוף בנפיחה כשרה ואם לאו טרפה. שלש עצמות יש בירך התחתון הוא עצם שנחתך עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ואותה ארכובה נקראת ארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה ממנו עצם האמצעי וצומת הגידין בתחתיתו וסמוך לפרק הארכובה הנמכרת עם הראש והעליון קולית המחובר לאליה ויש לך לידע כי עצם התחתון שבבהמה זה המחובר לפרסת הרגל אינו קרוי ארכובה אבל יש עצמות קטנות בין עצם התחתון לאמצעי הן הם הנקראים ארכובה ולפי שחותכין הפרקים קטנים עם העצם התחתון נקראת ארכובה וכל דבר הנכפף נקרא ברך כמו [בראשית כ"ד] ויברך הגמלים ר"ל שכפפו רגליהם בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה הנמכרת עם הראש ולמטה כשרה ולמעלה מיד סמוך לה טרפה וכל מקום שנחתך משם ולמעלה טרפה. וכן אם נטלו צומת הגידין בלא ארכובה צומת הגידין מתחילין למעלה מן הערקוב והוא עצם קטן המחבר את הפרקים והעצם למעלה מן הפרק ערום בלא בשר בשתים ושלש אצבעות והגידים אדוקים בו וכל מה שיש למעלה מן הערקוב מהגידים וכל שהם צמותים וקשורים יחד עד המקום שמתפצלין ומתפשטין נקרא צומת הגידין וכל מקום שיחתכו שם טרפה. וכן אם נחתך בין עצם האמצעי לאותו ערקוב טרפה. וכן אם נשבר בארכובה עצמה או בין הארכובה לעצם התחתון ואין עור ובשר חופין את רובו טרפה. אורך צומת הגידין בבהמה גסה שש עשרה אצבעות ובדקה קודם שיבלעו בתוך הבשר והם קשים ולבנים. וכל זמן שיש בהם בהירות אע"פ שאינם לבנים נקראין צומת הגידים ויש אומרים כשאינם לבנים אינם נקראים צומת הגידים והם כדין אותם שבתוך הבשר. צומת הגידין בבהמה הם שלשה גידין אחד עב ושנים דקין נפסק העב ונשארו רוב מנין או נפסק השנים הדקין ונשאר העב כשרה ובעוף יש בהם ששה עשר ואם נפסק אחד מהם טרפה. נשבר העצם במקום צומת הגידין ונקשר ונרפא ולא נשתנה מראית הבשר על הקשר כשרה. תרנגול שנשתבר רגלו מן הארכובה ולמעלה והבשר ירוק מאד ולא יצא העצם לחוץ כשר בלא בדיקה. וכן כתב גדול הדור. נשבר העצם מן הארכובה ולמעלה אם רוב בשר קיים על השבר בין של עוף בין של בהמה מותרים ואם אין רוב בשר קיים על השבר האבר והבהמה הם אסורים ולמטה מן הארכובה אם רוב בשר קיים הבהמה והאבר מותרין ואם [אין] רוב הבשר קיים האבר אסור והבהמה מותרת. נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופין רוב עובי השבירה שיוצאה לחוץ ושיהא רוב הקף הבשר שעל הקף השבר קיים כשרה ואם לאו טרפה ועור משלים לבשר ובעינן שיהא רוב הכסוי מהבשר ומיעוט מהעור מצטרף לכיסוי רוב העצם. בד"א בבהמה אבל בעוף עור מצטרף בבשר ואפילו יהיה חציו מכוסה מעור ואע"פ שנפל מן העצם קצת אם עור ובשר חופין את רובו כשרה. ואפילו שנקרע הבשר מעל השבר ויש בו חסרון אבל (אם) רוב הקיפו מכוסה בשר שהרי מעלה ארוכה באותו בשר הדבוק ויוצא דם ומתרפא. וכל דבר שיש בו ספק אם כשר או טרפה אם זכר ישהנו שנים עשר חדש ואם יחיה כשר. ואם נקבה כשיולדת כשרה. מי שבידו ביצי ספק טרפה ישהה כל הלידה הראשונה אם תחזור ותלד אלו ואלו מותרות. ואם לאו אסורות וכן היולדת. אחז"ל שאם ביצי הספקות רבים שאין לשהותם שלא יבאו לידי תקלה לאכול מהם. וכן אין למוכרה לכנעניים שמא ימכור לישראל. צומת הגידין אינו נוהג אלא ברגל האחרון וכן דין חסר ויתר. אבל אם הרגל היתר יוצא מתחת הארכובה התחתונה כשרה. משפט הגלודה. ניטל עור הבהמה ולא נשתייר בכל פרקי החוליות ועצמות השוק והירך כסלע טרפה. וכן אם ניטל עור של השדרה או ניטל מקום טיבורה או ניטל העור שעל פרקי החוליות ושעל עצמות השוק והירך אע"פ שהעור שעל כל שאר הגוף קיים טרפה. ניטל הירך ורוב חללה. עד שתראה חסרה כשהיא רבוצה נבלה וכן אם נחלקה לשני גופות. וכן אם קרעה מגבה כדג. וכן אם נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה. וגרש תגרשנה כלה. כי אכלה ונבלה. ויצאה נשמתה בטרם יבא חבל לה.
<h2>דף עו.</h2>
ראש העצם העליון המחובר לגוף אם עלה ממקומו טרפה בד"א אם נפסקו הגידין ונתעכלו אבל לא נתעכלו אפילו נפסקו כשרה וראש עצם זה מחובר עם השוק וזה ממש עצם העליון משפט אחד להם וכן הדין בבין עצם האמצעי לארכובה הנמכרת עם הראש שמוטה בבהמה או חתיכה כשרה שמוטה גף בעוף יקחו שפופרת דק וישימו אותו בתוך הקנה ונופחין ואם עולה הריאה הדבוקה בעוף בנפיחה כשרה ואם לאו טרפה. שלש עצמות יש בירך התחתון הוא עצם שנחתך עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ואותה ארכובה נקראת ארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה ממנו עצם האמצעי וצומת הגידין בתחתיתו וסמוך לפרק הארכובה הנמכרת עם הראש והעליון קולית המחובר לאליה ויש לך לידע כי עצם התחתון שבבהמה זה המחובר לפרסת הרגל אינו קרוי ארכובה אבל יש עצמות קטנות בין עצם התחתון לאמצעי הן הם הנקראים ארכובה ולפי שחותכין הפרקים קטנים עם העצם התחתון נקראת ארכובה וכל דבר הנכפף נקרא ברך כמו [בראשית כ"ד] ויברך הגמלים ר"ל שכפפו רגליהם בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה הנמכרת עם הראש ולמטה כשרה ולמעלה מיד סמוך לה טרפה וכל מקום שנחתך משם ולמעלה טרפה. וכן אם נטלו צומת הגידין בלא ארכובה צומת הגידין מתחילין למעלה מן הערקוב והוא עצם קטן המחבר את הפרקים והעצם למעלה מן הפרק ערום בלא בשר בשתים ושלש אצבעות והגידים אדוקים בו וכל מה שיש למעלה מן הערקוב מהגידים וכל שהם צמותים וקשורים יחד עד המקום שמתפצלין ומתפשטין נקרא צומת הגידין וכל מקום שיחתכו שם טרפה. וכן אם נחתך בין עצם האמצעי לאותו ערקוב טרפה. וכן אם נשבר בארכובה עצמה או בין הארכובה לעצם התחתון ואין עור ובשר חופין את רובו טרפה. אורך צומת הגידין בבהמה גסה שש עשרה אצבעות ובדקה קודם שיבלעו בתוך הבשר והם קשים ולבנים. וכל זמן שיש בהם בהירות אע"פ שאינם לבנים נקראין צומת הגידים ויש אומרים כשאינם לבנים אינם נקראים צומת הגידים והם כדין אותם שבתוך הבשר. צומת הגידין בבהמה הם שלשה גידין אחד עב ושנים דקין נפסק העב ונשארו רוב מנין או נפסק השנים הדקין ונשאר העב כשרה ובעוף יש בהם ששה עשר ואם נפסק אחד מהם טרפה. נשבר העצם במקום צומת הגידין ונקשר ונרפא ולא נשתנה מראית הבשר על הקשר כשרה. תרנגול שנשתבר רגלו מן הארכובה ולמעלה והבשר ירוק מאד ולא יצא העצם לחוץ כשר בלא בדיקה. וכן כתב גדול הדור. נשבר העצם מן הארכובה ולמעלה אם רוב בשר קיים על השבר בין של עוף בין של בהמה מותרים ואם אין רוב בשר קיים על השבר האבר והבהמה הם אסורים ולמטה מן הארכובה אם רוב בשר קיים הבהמה והאבר מותרין ואם [אין] רוב הבשר קיים האבר אסור והבהמה מותרת. נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופין רוב עובי השבירה שיוצאה לחוץ ושיהא רוב הקף הבשר שעל הקף השבר קיים כשרה ואם לאו טרפה ועור משלים לבשר ובעינן שיהא רוב הכסוי מהבשר ומיעוט מהעור מצטרף לכיסוי רוב העצם. בד"א בבהמה אבל בעוף עור מצטרף בבשר ואפילו יהיה חציו מכוסה מעור ואע"פ שנפל מן העצם קצת אם עור ובשר חופין את רובו כשרה. ואפילו שנקרע הבשר מעל השבר ויש בו חסרון אבל (אם) רוב הקיפו מכוסה בשר שהרי מעלה ארוכה באותו בשר הדבוק ויוצא דם ומתרפא. וכל דבר שיש בו ספק אם כשר או טרפה אם זכר ישהנו שנים עשר חדש ואם יחיה כשר. ואם נקבה כשיולדת כשרה. מי שבידו ביצי ספק טרפה ישהה כל הלידה הראשונה אם תחזור ותלד אלו ואלו מותרות. ואם לאו אסורות וכן היולדת. אחז"ל שאם ביצי הספקות רבים שאין לשהותם שלא יבאו לידי תקלה לאכול מהם. וכן אין למוכרה לכנעניים שמא ימכור לישראל. צומת הגידין אינו נוהג אלא ברגל האחרון וכן דין חסר ויתר. אבל אם הרגל היתר יוצא מתחת הארכובה התחתונה כשרה. משפט הגלודה. ניטל עור הבהמה ולא נשתייר בכל פרקי החוליות ועצמות השוק והירך כסלע טרפה. וכן אם ניטל עור של השדרה או ניטל מקום טיבורה או ניטל העור שעל פרקי החוליות ושעל עצמות השוק והירך אע"פ שהעור שעל כל שאר הגוף קיים טרפה. ניטל הירך ורוב חללה. עד שתראה חסרה כשהיא רבוצה נבלה וכן אם נחלקה לשני גופות. וכן אם קרעה מגבה כדג. וכן אם נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה. וגרש תגרשנה כלה. כי אכלה ונבלה. ויצאה נשמתה בטרם יבא חבל לה.
